ביום החתונה, הורי הזוג הטרי קוראים תפילות, מברכים באייקוני ילדיהם והם, בתורם, זוכים לברכת ה '. לחתונה אורתודוכסית הולכים הזוג הטרי למקדש, שדלתותיו, על פי המסורת, הן הראשונות להיכנס לחתן. הוא מלווה על ידי חברים (האיש הטוב ביותר) ואחד הילדים. על החתן להיות במקדש לעבור ימינה ולחכות עד שהכלה תגיע. היא מגיעה מעט אחר כך, וכניסה לדלתות המקדש יחד עם מיטב אנשיה, תופסת את הצד השמאלי. לאחר מכן הטקס מתחיל ישירות.
חתונה אורתודוכסית מורכבת מאירוסין והחתונה עצמה. הטבעות, שתוכננו במיוחד לאירוסתם של הצעירים, מוציאות על ידי הדיאקון על מגש קטן, והכומר, אוחז בידו שני נרות דולקים, ניגש לזוג הטרי ומעניק להם את הנרות. לאחר מכן, הכומר מניח טבעת אחת על החתן על אצבע הטבעת של ידו הימנית, הטבעת השנייה מניחה את הכלה באותה צורה. ואז, כסימן להסכמה ולדעת פה אחד, הצעירים מחליפים טבעות זה עם זה שלוש פעמים. לאחר שינוי זה טבעת אחת נשארת עם הכלה, השנייה עם החתן.
הנקודה העיקרית בחתונה האורתודוכסית היא שכאשר הכומר מצלב את החתן. לאחר שבירך את הכלה באותה צורה, הכתר מכתיר אותה. השלב הבא הוא גביע נפוץ מלא ביין אדום, אותו מציג הכומר לחתן ולכלה. לחילופין, על הצעירים לשתות את כל היין בשלוש ארוחות, מכיוון שספל זה הוא גורלו המשותף של הצעיר. ואז הכומר מצטרף לידיים הימניות של החתן והכלה ושלוש פעמים מוביל אותם סביב הכסא. הליכה זו מסמנת את התהלוכה האינסופית שהחלה עבורם כיום.
החתונה האורתודוכסית, כמנהג, מסתיימת בשלב כאשר בשער המלכות הכלה מנשקת את האייקון עם דמותה של אם האל, והחתן מנשק את אייקון המושיע. ואז הצעירים מחליפים מקומות ומנשקים שוב את הסמלים המתאימים. לאחר מכן, הכומר נותן לצעירים נשיקה על הצלב ומעביר שני אייקונים שהקרובים הביאו מראש מהבית או רכשו בכנסייה. כתוצאה מכך, הזוג הטרי הוכרז שנים רבות, והנוכחים בטקס החתונה יכולים לברך את הצעירים.
מהיום הזה, לזוג הטרי יש חיים משותפים אחד, ומאותו הרגע הם לפני אלוהים שלם אחד.
